| כפי שזה נראה בשעות אלו המשטרה לא ערוכה להיכנס ולטפל במצב וישנם כבר כמה פצועים קשה | כאשר הוא אינו מדבר על אסונות נוראיים הוא שקוע בהרהורים |
|---|---|
| ולכאורה עשה כן מסברא כי בשלמא אם הספר היה מחולק לסעיפים להקל על האורך בפסקאות אך כאן הלא כל סעיף הוא תיקון ולא נכתב תיקון נוסף מתיבת "הדרן" ועד התיקון הבא הממוספר אולי בטעות כתיקון י"ח | סנורקה היא עדינה ונבונה, תלויה במומין מאוד וסומכת עליו בכל |
ואדרכתא לא שפיר כתיבי ולאו אדרכתא היא פי' לא היתה כתובה כהוגן דאיבעי' ליה למיכתב בה הכרנו שהנכסים הללו שכתבנו אדרכתא זו עליהם של מת היה ששיעבוד כתובתה עליהם מוטלת ולא על כל נכסיו של זה א"ל תיזיל אדרכתא אישקול מיומא דשלמת יומא אכרזתא א"ל ה"מ היכא דליכא טעות באדרכתא אבל הכא כיון דאיכא טעות באדרכתא לא פי' שכל מה שעשו בטעות עשו כיון שלא עשו על נכסי המת א"ל והא מר הוא דאמר אחריות ט"ס הוא פי' ה"נ שמא הסופר טעה שב"ד אדרכתא יפה צוו לו לכתוב והוא טעה ולא כתב בה אשתמודענא והדבר ברור שלא נכתבה כ"א על נכסי המת א"ל דהא אפילו רבה בר"ש הוא סבר הני והני דידיה נינהו ולא היא זמנין דאזלא ומשבחו לה וא"ל שקול דידך והב לי דידי פי' אזלא האשה ומשבחה לשדה ששמו לה ב"ד ודבעלה מיכספו שלא ישביחם היורש שהוא בטוח שיחזור ויקח את שלו מידה ויאמר לה טלי שלי המשועבדים ליכי ואתי לאפוקי לעז על בית דין שלא עיינו בתקנתה של זו: מתוך: שני דייני גזילות היו בירושלים אדמון וחנן בן אבשלום חנן אומר שני דברים ואדמון אומר שבעה מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אומר תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו תשבע בתחלה ובסוף אר"ד ב"ה כדבריהם.
23| ייש"כ, במיוחד על העלאת ההקדמה המעניינת | הילדים אירחו לה חברה, מומינאמא נתנה לה תרופת פלא פרי מרשמיהָ של מומינסבתא על מנת שתחזור להיות נראית |
|---|---|
| סדרה שקשה להאמין אבל אכן היא תוצרת טורקיה ושונה ממה שהכרנו עד היום בז'אנר הזה | וזה לשון רבינו ליווא בספר דרך חיים שמעיה ואבטליון אמרו שהיו מקהל גרים |
הכי גורס ר"ת דהא לר"מ דאמר בפ' חלק דאבשלום אין לו חלק לעולם הבא היכי מסקינן בשמיה הא אמרינן ביומא בפ' הממונה דף לח: ושם רשעים ירקב דלא מסקינן בשמייהו ואבישלום שם אדם כדכתיב.
30