וחלילה שיימנע משה מלברך את שמעון, ולא יימחה שבט מישראל, שכבר כלו הנצמדים לבעל פעור, כמו שאמר לעיל ד' ג' "כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' אלוהיך מקרבך", ואלה הנשארים כולם כתיב בהם שם פסוק ד' "ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום", ולמה לא יברכם | אמנם, חז"ל איתרו את הברכה לשבט שמעון כחלק מן הברכה לשבט יהודה: " וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה" |
---|---|
באחד הפוסטים כתבתי בעבר שמעת לעת אגלה את סודות המשפחה- זה הדבר "חשף" מילדות בליבי חקוק מדיבורי אבא ע"ה שאני זוכר | כאן בפרשות "האזינו" "וזאת הברכה" אנו רואים עוד מימד חשוב בדמותו של המנהיג |
היו קובעים אותה חוק על עצמם כמו קריאת שמע.
טוב יהיה לנו לקשר את ״משה רבנו״ ״איש האלהים״ ״הרועה הנאמן״ עם אחרית הימים | משה רבנו ע״פ מוהרח״ו הוא הבל |
---|---|
אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד, אֶלֶף, וּשְׁנַיִם, יָנִיסוּ רְבָבָה:" ומאוד יתכן כי הצער על מה שעוד יקרה, מציק לו ברגעים האחרונים של חייו ואז עובר ל"זֹאת הַבְּרָכָה" |
וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל.
18כאבותינו שעבדו את ה' בתמימות שנאמר "תמים תהיה עם ה' אלוק'" דברים יח, יג | זו היכולת של מנהיג גדול לאמר את האמת, גם אם היא מרה וקשה, גם אם היא עטופה בדברי שירה, לעם המונהג |
---|---|
ועל כן אני מקפיד לצטט מתורתו של אבי ע"ה על מנת להעיד עליו שם בשמים והבן | מורי ורבותיי, עבודת הרמב"ם לחיבור ספר "משנה תורה" הייתה מקיפה ורבת צבעים וריח השדה |