המצב הזה נשאר עד היום תראה את המפה לעיל | הנץ החמה הנראה מעל ראשי ההרים רלוונטי רק לעניין זמן הזריחה אך לא לעניין חישוב השעות הזמניות, שנמדד בכל מקרה לפי הנץ החמה מעל לאופק |
---|---|
וזהו זמן צאתן של התעניות הכתובות,לא כולל תשעה באב | על אף שלהלכה פוסקים שעיקר היום הוא מעלות השחר, ומצוות הנוהגות ביום בדיעבד אפשר לקיימן מעלות השחר כמו ו , בכל אופן בנוגע להלכות תפילה וקריאת שמע, נחלקו השיטות |
לכן נוהגים במוצאי שבת לחכות כ-40 דקות אחרי השקיעה תלוי במקום ביחס ל ובעונת השנה | משמע שמעיקר הדין אין מחשבים את הקדמת השקיעה בגלל הסתרים |
---|---|
כאשר מדובר בזמנים שתלויים בשעות כגון זמן תפילה 'עד שלוש שעות' הכוונה היא ל ראו להלן , ולא ל של ימינו של 60 דקות | ראה להלן מחלוקת האחרונים מאימתי מודדים שלוש שעות אלו |
צאת השבת זמן צאת השבת נקבע על פי זמן צאת הכוכבים הקטנים | אלא המשנה ר"ל מעל פתח ההיכל, כלומר בגג ההיכל, ומכוון כנגד פתח ההיכל |
---|---|
בשאר המקומות שמנהגן אינו ידוע לנו, זמן כניסת השבת הינו 30 דקות לפני זמן השקיעה האסטרונומית, על פי פסק המשנה ברורה | בלי ספק הנברשת היתה מראה את הנץ הנראה מעל האופק ההררי |
סוף דבר הדברים נוגעים לאיסורי שבת ולעוד דיני התורה ואין להקל בזה כלל עכ"ל.
29