| אגודות לדיבור עברי: בן-יהודה הקים כמה וכמה אגודות וחבורות לשם קידום הדיבור העברי | את מקומו של "הצבי" תפס "", עיתונם של אנשי העלייה השנייה, שהביא גם סגנון עברי אחר שהתקבע בעברית |
|---|---|
| ה מספר כי סירבה לקבור את בן יהודה משום שנחשב בעיני ראשיה ובעיני רבים מחבריה כ | להחיות את שפתנו הנובלת בארץ אבותינו…" המאמר התפרסם בכתב העת "חבצלת", גיליון 26 — 28 , תרמ"ב — 1882 |
אליעזר נחשף גם ל הכללית ובפרט ל לעברית שיצרו סופרי ההשכלה לספרים לועזיים חילוניים, והתעניין ברעיון תחיית העברית כשפת ספרות חדשה.
| בהיותו בן 5 נפטר אביו, והוא נשלח על ידי אמו ללמוד בישיבה | |
|---|---|
| עד היום ממציאים מלים עבריות חדשות | בתשרי תרמ"ד 1883 נערך בעיר העתיקה בירושלים מפקד אוכלוסין, בו נרשם בן-יהודה בשמו זה כנתין עות'מאני וכתושב ירושלים |
אנשי היישוב האשכנזי הישן הכריזו מספר על בן-יהודה, והתנכלו לו ולמשפחתו בצורות שונות.
| עוד שמות משפחה שכיחים שנכתבים כבר ללא סימן המרכאות, אך מסורתית הם ראשי תיבות: אזולאי, בן חמו, ולך, כץ, מזאה, סגל, שך, ועוד רבים ראו פירושיהם | בחייו של בן יהודה יצאו לאור חמישה כרכים, ועבודת המילון, שכלל בסופו של דבר 16 כרכים, הושלמה רק בשנת 1959 |
|---|---|
| ב-2012 נקבע יום הולדתו כ | הוא גם פיתח שיטה מיוחדת של לימוד עברית בעברית, וכבר בשנת תרנ"ז 1897 היו בארץ 20 בתי ספר שהשתמשו בשיטתו וששפת הדיבור בהם הייתה עברית |
הוא נחשב ל"אסיר מדיני" וככזה, זכה גם לתמיכה מצד יריביו ולתמיכה כספית מצד ארגונים יהודיים בעולם.
21