| פז כִּמְעַט, כִּלּוּנִי בָאָרֶץ; וַאֲנִי, לֹא-עָזַבְתִּי פִקֻּדֶיךָ | יב אַשְׁרֵי הַגּוֹי, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהָיו; הָעָם, בָּחַר לְנַחֲלָה לוֹ |
|---|---|
| סד חַסְדְּךָ יְהוָה, מָלְאָה הָאָרֶץ; חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי | שָׁמְרָה נַפְשִׁי עֵדֹתֶיךָ; וָאֹהֲבֵם מְאֹד |
| הַעֲבֵר חֶרְפָּתִי אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי שאני מפחד ממנה כִּי מִשְׁפָּטֶיךָ טוֹבִים שהרי משפטיך טובים והחרפה היא מאת הכופרים המבזים אותי על שמירת משפטיך | חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי הקיפו אותי, תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי |
|---|---|
| כך שמע פעם מחכם פינטו שתחילתו של המזמור כתחילת חייו של אדם, אַשְׁרֵי תְמִימֵי-דָרֶךְ, ומה סופו? נג זַלְעָפָה אֲחָזַתְנִי, מֵרְשָׁעִים-- עֹזְבֵי, תּוֹרָתֶךָ | חִלִּיתִי פָנֶיךָ בְכָל-לֵב; חָנֵּנִי כְּאִמְרָתֶךָ |