| גרשוני ביצע בגרסתו את שני הבתים הראשונים בלבד | מסיבה לא ידועה, במהלך השנים אבדו שמות המחברים המקוריים של השיר ונכתבו שונים לזהות המחברים; תהליך זה הסתיים בשנת בעזרת על ידי תהליך שבו נפסק כי ויינשטיין וקוברין הם מחברי השיר ובעלי עליו |
|---|---|
| מאז נחשב השיר לקלאסיקה במוזיקה המזרחית | פטימר מצא עדות שלפיה קיימים תווים תואמים של קטע בשם "מאגיה" Магия מאת ניקולאייב, אך לעדות זו לא קיים סימוכין |
בהליך הבוררות נבחנו מספר כיוונים נוספים לזהות המחברים, ובהם עדותו של חוקר המוזיקה , שאיתר בארכיון הספרייה הלאומית את ביצועו של איזי גרשוני.
| בתוכנית פורסמו לראשונה שמות המחברים המקוריים | בניגוד לתקליטון, ברישומים של אקו"ם בשנים 1999 עד 2014 צוין שלמה פיינטוך-אפרת כמחבר המילים, ושמו הופיע גם לצד כל הגרסאות הנוספות שהוקלטו לשיר במהלך השנים |
|---|---|
| מאז התקבע שינוי זה גם בביצועים מאוחרים יותר של זמרים גברים | בעקבות מחקר של אתר בשיתוף רון ויינשטיין, בנו של אפרים מחבר השיר, נודעו קורות השיר וזהותם של ויינשטין וקוברין |
| איננו יודעים גם כיצד עד לשנות השבעים אף אחת מהקלטות השיר לא כללה את כל ארבעת הבתים המופיעים בכתב היד משנת 1945, ואולי אפשר לתהות אם ויינשטיין וקוברין הושפעו משיר דומה ש"הסתובב" בארץ או בעולם בלי בעלים | במקור נכתבו לשיר ארבעה ו |
|---|---|
| איננו יודעים למי מתייחס הכיתוב "יערי" ו-"ניקולייב" המופיע בכתב יד על תקליטון "כינור קסמים" ואם מדובר על אנשים אמיתיים או על רישום כוזב |
עם זאת, הקלטה מסחרית ראשונה של השיר נעשתה כבר בשנות החמישים על ידי חברת " מקולית", שהוציאה תקליטון ובו הקלטה בסגנון הטנגו בביצועה של לילית נגר, לשיר שנקרא אז "נגן נגנה": על גבי התקליטון לא מופיעים שמות מחבר המילים והמלחין, רק פרטי המעבד, " אפרתי" ככל הנראה הכוונה למעבד יעקב אפרתי, שעיבד שירים רבים שהוקלטו בחברת "מקולית" ומוביל התזמורת, משה אושרוביץ המכונה "פיסי".
25