| ההתבגרות היא שטח מסוכן במיוחד; תזוזה לא נכונה ואנחנו עלולים לדרוך על מוקש שאת נזקיו נחוש כל החיים | המקדימים הם בני 10, המאחרים בני 24, והם תמיד מסקרנים, בועטים, מתגבשים, ילדים בוגרים או אנשים קטנים בגוף משתנה ובעידן מסחרר, שיודעים כל כך הרבה ולא מבינים כלום |
|---|---|
| בסופו של דבר ההורים שלי לא חיו באושר ועושר, אימא שלי חלתה ועזבה אותו הרבה לפני ששניהם תכננו | קצת חופש מהרצון לרכוש את המותג שאין להם עדיין, להיראות טוב כמו ההיא או להישמע מגניב כמו ההוא |
והיחסים בינינו לבינם - הם רשת הביטחון", כותבת המרצה ומדריכת ההורים עינת נתן, מחברת המצליח, בספרה משלנו - מתבגרים, סיפור אהבה, המוקדש להורים ולילדיהם המתבגרים, ש"פתאום במקום עיניים גדולות ומתוקות יש להם פה גדול ולא תמיד מתוק".
16| לכאורה הם לא צריכים מאיתנו דבר, למעשה הם נואשים למילה טובה, לקשר, למגע | הבעיה היא שלישנוני יש שיטות משלו, ורודריק, ובכן, עומד לטעום מדייסת-משחת-השיניים שהוא עצמו מבשל בכל לילה, ולא להבין מאיפה הנחירה הראשונה שלו עומדת להגיע |
|---|---|
| הם לעולם יזהו את הבטן הרכה שלנו, והם בעיקר מפגישים אותנו עם כך שלעולם לא היינו ולא נהיה מושלמים | ילדים זה שמחה, אני הראשונה לשיר את השיר, אבל אני גם הראשונה להכיר במרחק שנפער בין הפנטזיה למציאות ברגע שהם פוקחים את העיניים |
ובאשר לתסביך כרטיסי ביקור - נכון שהם רשומים בתעודת הזהות שלנו, הם היצירה הגדולה והמשמעותית ביותר שהבאנו לעולם, אנחנו מלמדים אותם כמעט הכל: איך לדבר, לאכול, להתנהג, לקבל סמכות, וכנראה בגלל זה אנחנו מתבלבלים וחושבים שהם כרטיסי ביקור שלנו.
3| הילדים שהיו פעם הבטחה של מתיקות וחוכמה, שלקחנו לחוגים וימי הולדת, שהכינו שיעורים כשביקשנו או מקסימום כשאיימנו, שקמו לבית הספר ולבשו את הבגדים שאנחנו קנינו להם — היום הילדים האלה הם אנשים שנמצאים שבעים אחוז מהזמן מול המסך ובשלושים הנותרים נוהמים הברות לא ברורות, מגלגלים עיניים וטורקים דלתות | הם כבר לא מרעידים לנו את הלב במילים חדשות ובביצועים של התפתחות, הם כבר הרבה פחות מצחיקים ויפים |
|---|---|
| הדבר היחיד שפחות אהבתי, הוא שהסופרת מעניקה לדמויות המבוגרות תגובות רגשיות של ילדים | אז את "נערה עם קעקוע דרקון" — ספר ה-מתח של הסופר השוודי סטיג לרסון המשובח, התחלתי לקרוא בשקיקה באחת החופשות, אבל אז הקורונה הגיעה — והחופשה המתוכננת הבאה התבטלה |
חופש לזרום, לא להתבייש, להזדקף, חופש מהתחושה שבית הספר עורר בהם — רצון לעוף הביתה ולזחול מתחת לשמיכה.
20