| גנוזיס הוא קורא לזה, ולי זה רק הזכיר את טומי גנוזיס, מהסרט היפיפה הדוויג והשארית העצבנית | ולמה שלהקה תרצה בכלל ש"יתמכו" בה? שם הספר נגזר משמו של אחד הסיפורים בו, המתאר של מטופל בעל ויזואלית |
|---|---|
| ואולי כמו בכל שאלה קשה, צריך פשוט להסתכל לאמת בלבן של העיניים | זה לא קשור בשכל, זה טמון רק בישבן |
תקציר עלילת האופרה האופרה עוסקת בעיקר במחלתו הנוירולוגית של ד"ר P, זמר בעל שם עולמי ו"פרופסור של קול" דמותו של ד"ר P מבוססת על אדם אמיתי.
17| הטקסט חובר על ידי רולנס על בסיס שהוא ערך יחד עם ניימן ועם מייקל מוריס Morris ל מאת הנוירולוג 1985 , שבו מתוארות, מנקודת מבטו של המטפל, חוויות טיפוליות שונות הנוגעות למטופלים הסובלים מהפרעות נוירולוגיות | ממתי חדל העניין המטאליסטי מלהיות אמנות קיצונית שעומדת כאלטרנטיבה חיה ובועטת ל"מוזיקה" פופולארית שמעולם לא הייתה כי אם כספומט של הנאות? אחרי הבדיקות, מתברר לד"ר S כי ד"ר P הוא צייר חובב |
|---|---|
| שואלים מפיקים ו'אושיות קהילה' בקול רם ומעל לכל דף פייסבוק רענן | יפהפה בהנתו שאנשים שמשוחררים מהבנה חברתית גם יכולים לגלות בקלות זיוף ועורמה |
יצירתה של האופרה האופרה "האיש שחשב שאשתו היא כובע" עלתה לראשונה על במה כשנה בלבד לאחר פרסום הספר של סאקס - ספר אשר שימש כמקור ההשראה העיקרי עבור יוצר האופרה, מייקל ניימן.
29| ד"ר S מאבחן את ד"ר P כמי שסובל מ | סך הכל מובאים כאן סיפורם של 24 חולים |
|---|---|
| הספר שימש השראה למגוון הצגות, סרטי קולנוע, שירים ואלבומי מוסיקה, ביניהם אופרה קאמרית 1986 , מאת כריסטופר רולינס ומייקל ניימן לונדון האיש והמחזה 2000 , ארה"ב ממנטו סרט הקולנוע מאת פיטר ברוק ומארי-הלן אסטיין | מאחר שהאבחון של סאקס לא מהווה דרמה במובנה הקלאסי, ניימן עיבד אותו לכדי נרטיב תואם |
אם תהייתם איך אנשים הופכים להיות נבלי על, קראו את הסיפור הזה, הרחיקו אותו מכל נפש טהורה! תוצאת האבחון היא שיש לד"ר P יכולת לזהות מוצקים גאומטריים, אך לא פנים.
8